הבטטה אוהבת חום, ולכן התקופה האידיאלית לשתילה בישראל היא באביב המאוחר או בתחילת הקיץ (מאי-יולי), לאחר חלוף סכנת הקרה. ניתן להתחיל מפקעת בטטה שהוציאה נבטים במים, או לרכוש שתילים צעירים. הבטטה מעדיפה קרקע קלה, מנוקזת היטב ועשירה בחומר אורגני. אם אתם שותלים בעציץ, ודאו שהוא גדול מספיק (לפחות 20 ליטר) עם חורי ניקוז טובים.

הבטטה זקוקה לשמש מלאה, לפחות 6-8 שעות ביום, כדי לפתח פקעות גדולות ומתוקות. מחסור באור יגרום לצמח לפתח עלווה רבה על חשבון הפקעות. השקיה סדירה ועקבית חיונית, במיוחד בקיץ הישראלי החם. מומלץ להשקות בטפטוף, ולהימנע מהשקיית יתר שעלולה לגרום לריקבון פקעות. בקרקעות קלות, השקו 2-3 פעמים בשבוע; בעציצים, ייתכן שתצטרכו להשקות יומיומית בימים חמים.

הבטטה אינה דורשת דישון אינטנסיבי, אך דישון מאוזן יכול לשפר את היבול. יש להתמקד בדשנים עשירים באשלגן, התורם להתפתחות הפקעות, ולהפחית דשנים עשירים בחנקן המעודדים בעיקר צמיחת עלווה. ניתן לדשן אחת לחודש-חודשיים בדשן נוזלי מאוזן או בקומפוסט. גיזום קל של גבעולים ארוכים מדי יכול לעודד הסתעפות ולשמור על צורת הצמח, אך אינו הכרחי.

הבטטות מוכנות לקטיף כ-3 עד 5 חודשים לאחר השתילה, כאשר העלווה מתחילה להצהיב מעט. חפרו בזהירות סביב בסיס הצמח כדי לא לפגוע בפקעות. לאחר הקטיף, מומלץ לבצע 'ריפוי' (curing): הניחו את הבטטות במקום חם ולח (25-30 מעלות צלזיוס, 80-90% לחות) למשך 5-10 ימים. תהליך זה מרפא פצעים, משפר את הטעם ומשמר את הבטטות לאחסון ארוך. אחסנו במקום קריר, יבש וחשוך.

הימנעו מהשקיית יתר – זו אחת הטעויות הנפוצות ביותר שגורמת לריקבון שורשים ופקעות. אל תשתלו בטטות בצל מלא; הן זקוקות לשמש ישירה. אל תקצרו את הפקעות מוקדם מדי – סבלנות משתלמת בגידול בטטות מתוקות. בנוסף, שימו לב לקרקע – קרקע כבדה ודחוסה תעכב את התפתחות הפקעות ותגרום להן להיות קטנות ומעוותות.