צמחים עונתיים הם כאלה המשלימים את מחזור חייהם (מזרע לפרח, פרי וזרע חדש) בתוך עונה אחת או שנה אחת. הם אידיאליים למילוי חללים בגינה, הוספת כתמי צבע עזים ושינוי מראה הגינה בקלות. בניגוד לצמחים רב-שנתיים, הם מאפשרים גמישות רבה בתכנון וחידוש מתמיד של הגינה.

הסוד לגינה פורחת בכל עונות השנה טמון בתכנון מראש. חלקו את הגינה לאזורים שונים ובחרו צמחים עונתיים עם תקופות פריחה חופפות או עוקבות. חשוב להכיר את תנאי השמש והצל בכל אזור בגינה, שכן צמחים שונים דורשים רמות אור שונות כדי לשגשג ולפרוח במלואם.

האקלים הישראלי הייחודי דורש התאמה של הצמחים העונתיים. הנה כמה המלצות: • סתיו-חורף (שתילה מספטמבר-נובמבר): אמנון ותמר, לוע הארי, ציפורני חתול, רקפת (לצל), פטוניה חורף. צמחים אלו עמידים לקור ופורחים במלוא הדרם בחודשים הקרירים. • אביב-קיץ (שתילה ממרץ-מאי): פטוניה, וינקה, ציניה, ורבנה, פורטולקה. צמחים אלו אוהבים שמש חזקה וחום, ויתנו פריחה שופעת לאורך הקיץ הישראלי.

צמחים עונתיים זקוקים לקרקע מנוקזת היטב ועשירה בחומר אורגני. לפני השתילה, מומלץ לערבב קומפוסט איכותי או הומוס עם אדמת הגינה. הקפידו על השקיה סדירה, במיוחד בקיץ הישראלי החם, כאשר הצמחים זקוקים למים בכמות גדולה יותר. מערכת טפטוף היא הפתרון היעיל ביותר לשמירה על לחות אחידה בקרקע.

כדי להבטיח פריחה מתמשכת ושופעת, יש להקפיד על מספר פעולות טיפוח: • הסרת פרחים יבשים (Deadheading): קטמו פרחים נבולים באופן קבוע כדי לעודד יצירת ניצני פריחה חדשים, במקום שהצמח ישקיע אנרגיה בייצור זרעים. • דישון: דשנו את הצמחים אחת לשבועיים-חודש בדשן נוזלי מאוזן, עשיר באשלגן, כדי לתמוך בפריחה. • ניטור: בדקו באופן קבוע סימני מזיקים או מחלות וטפלו בהם בהקדם.

אפילו גננים מנוסים עושים טעויות, אך אלו הנפוצות ביותר עם צמחים עונתיים: • שתילה בעונה הלא נכונה: שתילת צמחי קיץ בחורף או להיפך תגרום לצמחים לא להתפתח כראוי או למות במהירות. • הזנחת השקיה: בקיץ הישראלי, צמחים עונתיים זקוקים להשקיה יומיומית, לעיתים אף פעמיים ביום, במיוחד בעציצים. • שתילה בצפיפות יתר: צמחים ששותלים קרוב מדי זה לזה יתחרו על משאבים, יפתחו פחות פרחים ויהיו רגישים יותר למחלות. • אי-הסרת פרחים נבולים: פעולה זו קריטית לעידוד גלי פריחה חדשים ולשמירה על מראה רענן של הגינה.